יום שישי, 8 ביולי 2011

GUY SAVOY - סיפור בשלושה חלקים


חלק ראשון


המידע היחיד שאני קיבלתי הוא שמתוכננת לנו פעילות ערב הדורשת Dress code חגיגי. לא שאלתי הרבה. הרי לעולם לא אתנגד לבלות שעות מול המראה, ללבוש שמלת ערב שחורה וקטנה, לענוד תכשיטים נוצצים ולתרגל חיוכים בזמן ש(לא) נשאר לי.


נחתנו בפריז בשעות הצהרים המוקדמות היישר אל מסע ייסורים במונית שלווה בבחילות ומיגרנה שהלכו והתחזקו בכל מהלך "האץ ובלום" של הנהג. כל מה שחלמתי עליו היה חדר מקורר עם רצפה יציבה ומשטח שטוח כלשהו שאוכל ליפול עליו ולישון עד שהגמדים הקטנים שמנסרים לי את הגולגולת יועילו בטובם לנוח. אה, וגם אופטלגין.

בשעה 8 בערב, כשאני מגונדרת ומוכנה לפעילות המסתורית, אני מבינה שאין לי אפילו מושג איפה המלון נמצא.
"אנחנו נלך ברגל"
"השתגעת? אני עם עקבים, בוא ניקח מונית!"
"לא חושב שיהיה נהג מונית שיסכים לקחת אותנו, זה קרוב מדי"
"אז נשלם לו קצת יותר, אין לי כוח לקפץ ככה על המדרכה!"


יוצאים לדרך. אני ממשיכה לקטר. לא מבינה, למה אני סובלת כשאפשר לפתור את כל צרותיי הנוכחיות תמורת פחות מעשרה יורו.
"אמרו לי שיש נוף ממש יפה מהכיכר, בואי נלך לראות"
"עזוב, אני מעדיפה לבוא לכאן מחר מצויידת בכפכפים"
"נו באמת, תזרמי!"
אני זורמת.
באמת נוף יפה, שער הניצחון קרוב אלינו בצד אחד ומולו בדיוק ניצב ה- La Défense- "שער הנצחון החדש".
כשהוא פותח את הקופסא ואני מסתנוורת מיהלום יפיפה, אני בשוק טוטאלי. אפילו לא חשבתי בכיוון...
"ברור שכן!!!" אני עונה בהתרגשות.


מבחינתי, החוויה הזאת עשתה לי את היום (איך לעזאזל הוא הצליח לעבוד עליי עד הרגע האחרון בצורה כל כך מושלמת?!), אבל מסתבר שהערב רק מתחיל...
"ועכשיו נמשיך לפעילות שלנו"
"לאן הולכים?" אני מתעניינת
"ל - Guy Savoy..."

גי סאבואה הוא שף צרפתי נודע ובעליה של מסעדה עטורת 3 כוכבי מישלן בפריז ושל מספר מסעדות נוספות המככבות גם הן במדריך היוקרתי. 
מסעדת הדגל נמצאת ברחוב קטן סמוך לשער הניצחון ומציעה חוויה שכל כולה יצירת אמנות טהורה, הקפדה על הפרטים הקטנים ביותר ואיכות ללא פשרות שמשתלבים בצורה מפתיעה עם אוירה כל כך נעימה שקשה שלא להתאהב במקום הנפלא הזה.

שומר מחויך מקדם את פנינו ופותח דלת כבדה אל חלל הכניסה שם מארחים אדיבים מקדמים את פנינו ומוליכים אותנו אל השולחן.
להתחיל עם חיוך :-)
הדבר הראשון שקופץ לעיניים הוא סידור השולחן. בין פריטי הסכו"ם מונחת לכל סועד צלחת חרס עם ציור ילדותי של פרצוף מחייך. כל אחד מקבל סמיילי שונה ומקסים.

השף המעוטר, חמוד ואנרגטי, ניגש לכל שולחן, מברך את הסועדים לשלום ומאחל הנאה מהארוחה.
צוות המלצרים המקצועי מוכן לסייע בכל בקשה, וכשארוסי הטרי מבקש להחליף מנת לובסטר מארוחת הטעימות במשהו אחר שלא כולל חרקים ימיים, מייד ניגש אליו אחראי המלצרים ויחד איתו בונה תפריט מעודכן תוך הקפדה על סדר אופטימלי בין המנות שאמור להבטיח את החוויה המושלמת.

אחרי עיצוב התפריט, מגיע שלב בחירת היין. אל שולחן מגיע הסומלייה עם תפריט יינות בעובי של מילון אבן שושן ומידות אורך ורוחב של מפת עולם שתולים על קיר.
The wine encyclopedia


אנחנו מקבלים המלצה על יין צרפתי שמחירו סביר (ובמסעדה כזאת, כשאני אומרת סביר אני מתכוונת למחיר שלא נראה כמו מספר טלפון) והבקבוק מוגש לנו עפ"י כל הכללים לרבות טעימה ע"י הסומלייה ולאחר אישור היין מזיגה לדקנטר ל"פתיחה".


לחיינו! :)


בפרק הבא - המנות מתחילות להגיע...


תגובה 1: