כמה שאני אוהבת לחזור למקום שכבר ביקרתי בו! בלי תכנונים מראש, בלי ריצות אחרי נקודות עניין, בלי תלות במזג אויר הפכפך.
שלא תחשבו לרגע שאני לא אוהבת להגיע למקום חדש - זה מדהים, אבל זו חוויה לגמרי אחרת כי בביקור הראשון אני בדרך כלל יודעת כיצד יושקע חלק נרחב מהזמן שלי שם. ביקורים חוזרים הם הזדמנות נהדרת לשוטטות חסרת מטרה והעמקת ההיכרות (טוב נו וגם לשופינג ללא רגשות אשמה). כזה היה הביקור האחרון שלי בניו יורק - 6 ימים, 4 מסלולי הליכה, כמה מסעדות מוצלחות, כמה מוצלחות פחות, קצת שופינג ושאלה אחת שעדיין תלויה באויר.
שנתחיל ללכת?
צפון - Central Park
כמעט בכל סרט אמריקאי שעלילתו מתרחשת בניו-יורק, סצינות הריצה מצולמות בסנטרל פארק. כנראה שבגלל זה הוא גם מסלול ברירת המחדל שעולה בראש כשקמים ב-6 בבוקר ומחליטים שאם כבר ג'ט לג, אז לפחות נעשה קצת ספורט.
מה ראיתי?
הקהל שפוקד את המקום הוא ברובו בעלי כלבים שיוצאים לטייל עם חבריהם על 4 וחבורות ריצה יחסית גדולות ומקצועיות למראה (בעיקר בשל העובדה שכולם לבושים בבגדים קצרצרים כשהטמפרטורה בחוץ מתחת ל-15 מעלות).
מחזה מעניין היה חנות הדגל של אפל שנמצאת על השדרה חמישית בסמוך לסנטרל פרק. מצידה האחד שקט - מיצג אבל לזכרו של סטיב ג'ובס שכולל מאות תפוחים נגוסים, עטיפות של אייפונים ואייפודים, זרי פרחים והספדים. מצידה השני המולה - תור ללא סוף של אלפי אנשים שמחכים לרכוש את האייפון החדש שיצא לפני כמה ימים. בחיאת חבר'ה! לא חבל על הזמן? מה כבר יקרה אם תזכו לדבר עם סירי בעוד חודש? (חבל שאני לא יודעת להגיד את זה לעצמי כשאני מחכה בתור לקנות שימלה חדשה :-)
מה אכלתי?
סטארבקס. אם כבר בוקר אמריקאי אז עד הסוף. הטעם? בדיוק כמו שציפיתי - בינוני.
מה הבנתי?
סנטרל פארק הוא בהחלט בחירה טובה כשמחפשים מקום לצעוד בלב ליבה של מנהטן. הוא מציע מדשאות אינסופיות, נוף על גורדי השחקים ושבילים סלולים ורחבים, אבל הוא ממצה את עצמו די מהר כמחפשים גם חוויות מעבר לספורט.
דרום - Broadway street
פינת הטריוויה
רחוב ברודווי הוא רחוב הארוך ביותר במנהטן ומסתבר שגם אחד הארוכים בעולם, אז אם ישאלו אתכם על זה בשעשועון טלוויזיוני, תזכרו אותי :-)
מה ברחוב?
אנחנו הלכנו עליו מ-Madison square ועד לגראונד זירו. מדובר ברחוב הומה אדם ומלא בחנויות מגניבות, ולכן גם השופינג הצטרף לחגיגה (הוא היה חייב להגיע מתישהו, לא?).
בנוסף, הקטע שלאורכו הלכנו מוצף באינספור דוכני אוכל רחוב שהעלו ריחות מבחילים של בשר ממקור לא ידוע (לדעתי מדובר בתופעה שגדלה הכי הרבה מאז הביקור האחרון שלי בניו יורק לפני 3 שנים).
מי ברחוב?
במהלך ההליכה, פגשנו בגרסא האמריקאית של המחאה על יוקר המחיה - מצעד של אנשים שהניפו שלטים עם שלל סיסמאות על הפחתת התקצוב של מלחמות והפחתת הכוח של בעלי ההון. אגב, למקרה שתהיתם, גם פה ישראל איכשהו יצאה אשמה.
מערב - Hudson River Greenway
מדובר במסלול ההליכה המהנה ביותר שלאורכו צעדנו ואני אפילו לא יודעת להסביר למה, אבל כנראה שזה תמהיל של שביל אינסופי לאורך הנהר עם נוף מקסים, מזג אויר מושלם, והמון רצים ורוכבי אופניים שפוקדים את המקום.
בדרך אל -
כשהתרחקנו ממדיסון סקוור לאורך רחוב 25 מצאנו שם שוק פשפשים ענקי ומגניב שפתוח בכל שבת וראשון ונמצא בחניון דו קומתי. תכשיטים, תמונות, פסלים, כלי אוכל, בגדים, בובות ומה לא. מדובר באחד מהמקומות האלה שבהם העיניים מתפזרות כי יש הכל מכל וכל. אני בטוחה שאם משקיעים קצת בחיטוט, אפשר למצוא שם דברים ממש מגניבים.
בדרך מ -
למי שקרא את הסטטוס שלי בפייסבוק - אתם יכולים לחסוך מעצמכם את הפסקה הבאה.
בדרך חזרה למלון עברנו ליד גינה ציבורית בשם Chelsey park שהיתה מקושטת בורוד. התקרבנו בשביל לבדוק מה קורה שם ומיד כל האנשים שנכחו בגינה קפצו עלינו בקריאות שמחה ומחיאות כפיים. בגלל הכוונות כל כך טובות שהם שידרו לא יכולנו שלא לזרום איתם. כשדעכה ההתרגשות שאלתי, מה פשר הדבר. מסתבר שבאותו היום התקיימה בניו-יורק צעידה של נשים לבושות בורוד להרחבת המודעות לסרטן השד וצ'לסי-פארק היה נקודת הסיום. אנחנו לבשנו ורוד באותו היום. הם חשבו שאנחנו הצועדות הראשונות שסיימו את המירוץ. אופס...
ולארוחת הבוקר -
פיצה! עברנו ליד סניף של דומינוס ולא יכולנו לעמוד בפיתוי הפיצה הטריה. בפנים גילינו משהו שהוא כנראה חוק מחייב בארה"ב - ליד כל מנה רשום הערך הקלורי שלה. אז כן, לראות מספר בעל 4 ספרות ליד פיצה בינונית יכול להיות די מרתיע (במיוחד שגם אחרי שמחלקים אותו ב-2 הוא נשאר 4-ספרתי), אבל היתרון הוא שזה גורם לך לאכול בלי להגזים. לסיכום - שאפו.
מזרח - East River Promenade
הטיילת המזרחית של מנהטן היא כמו הטיילת המערבית בשחור לבן - יש בה פארק עם דשא ושבילים, יש נוף לנהר, יש אנשים חייכנים לאורך הדרך. לכאורה יש הכל, אבל משהו שם לא מנגן כמו שצריך. יש סיכוי שלא הייתי טורחת אפילו לספר על המסלול הזה, אם לא ארוחת הבוקר שהתלוותה אליו.
אז למה סיפרתי על המסלול הזה?
בדרך חזרה, בפינת הרחובות 20 וברודווי הרגשנו ריח נהדר של אוכל באויר. כזה ריח שגם אחרי ארוחה יכול לגרום לי להיכנס לדלת שממנה הוא מופץ. אז נכנסנו. מאחורי הדלת גילינו מפעל קטן לייצור גבינות שבו כל תהליך ההכנה של הגבינה מתבצע חדר זכוכית גדול במרכז ומסביבו כיסאות ישיבה שעליהם ניתן לשבת ולצפות בתהליך ההכנה בזמן שאוכלים ארוחת בוקר ממבחר הגבינות הביתיות שלהם. אכלנו טוסט וסלט עם גבינה כחולה - שהיו אפילו די יקרים (10-12 דולר למנה די קטנה) אבל לגמרי מצדיקים את התמורה הטעימה והטריה. אז כשאתם באזור, בקרו ב-Beecher's. הנאה מובטחת.
ומה עם אוכל?
מנהטן מלאה במסעדות וזה ידוע. במסגרת הקונספט הלא מתוכנן של הטיול, לא עשיתי עבודה מוקדמת של חיפוש נקודות עניין קולינריות, אלא בחרתי באופציה של להתרשם ולהתנסות.
מקומות מומלצים מאוד (כולם ברובע Flatiron שבו השתכנו):
DUO
מסעדה-לאונג' מפונפנת בשד' מדיסון. חלל המסעדה מעוצב בקפידה ומשרה אוירה דרמטית ואפלה. הגימיק המגניב הוא תפריטים מוארים. כשהמלצרית מגישה את התפריט הוא נראה כמו כל תפריט אחר במסעדה רצינית - כריכת עור קשה וכבדה, אבל כשפותחים אותו, מסתבר שמדובר בשני מסכים מוארים שעליהם מוקרן התפריט.
אבל בשביל מסעדה טובה, עיצוב מרשים, תפריט יין עשיר וגימיקים מגניבים אינם מספיקים. אז כן, גם האוכל פשוט נהדר. התלהבתי במיוחד מפיצה עם פטריות כמהין - מנה פשוטה עם טוויסט מרענן. מנות מעניינות נוספות שהוגשו אל שולחננו - טורטליני ממולאים בבשר אוסובוקו רך ונימוח ברוטב יין אדום ופטריות קטנטנות ולקינוח - מגדל שוקולד מריר ממולא בחמאת בוטנים ביתית מלווה בגלידת בוטנים - ללקק את האצבעות.
SUSHI SAMBA Park Ave.
החלטתי שבגלל שהייתי בסניף הישראלי ובסניף במיאמי, אני צריכה לפקוד גם את הסניף הניו יורקי. החלטה נכונה - אוירה צבעונית ושמחה, צוות אדיב וחייכן, קינוח מפתיע (סורבה תפוח ירוק ווסאבי!!!) וכמובן סושי מ-ע-ו-ל-ה.
Eataly
אם הייתי צריכה לדמיין את מתחם האוכל המושלם, הוא היה כולל שוק ענק עם ירקות ופירות צבעוניים וטריים, גבינות משובחות, מדפים עמוסים בבשר מובחר, עמדת דגים טריים ופירות ים, מחלקת פסטות טריות ורטבים, מאפיה שמפיצה ריחות של לחמים טריים, קונדיטוריה עם קינוחים יפיפיים וטריים, מסעדת פיצות ופסטות, מסעדת דגים, פרומז'רי ושרקוטרי שבהם אפשר להנות מארוחת גבינות ונקניקים המוצעים למכירה, עמדת אלכוהול עם יין ובירות, אזור של ספרי ואביזרי בישול ובית קפה לסיום. מסתבר שמישהו כבר חשב על זה קודם....
אחרי כמעט שבוע באחת הערים המגניבות בעולם, עיר כל כך עשירה ומגוונת מבחינת אוכלוסיה, אוכל, בידור ומה לא, נותרתי עם שאלה אחת ללא מענה - מתי לעזאזל הם ילמדו להכין קפה נורמלי?
שלא תחשבו לרגע שאני לא אוהבת להגיע למקום חדש - זה מדהים, אבל זו חוויה לגמרי אחרת כי בביקור הראשון אני בדרך כלל יודעת כיצד יושקע חלק נרחב מהזמן שלי שם. ביקורים חוזרים הם הזדמנות נהדרת לשוטטות חסרת מטרה והעמקת ההיכרות (טוב נו וגם לשופינג ללא רגשות אשמה). כזה היה הביקור האחרון שלי בניו יורק - 6 ימים, 4 מסלולי הליכה, כמה מסעדות מוצלחות, כמה מוצלחות פחות, קצת שופינג ושאלה אחת שעדיין תלויה באויר.
שנתחיל ללכת?
צפון - Central Park
כמעט בכל סרט אמריקאי שעלילתו מתרחשת בניו-יורק, סצינות הריצה מצולמות בסנטרל פארק. כנראה שבגלל זה הוא גם מסלול ברירת המחדל שעולה בראש כשקמים ב-6 בבוקר ומחליטים שאם כבר ג'ט לג, אז לפחות נעשה קצת ספורט.
מה ראיתי?
הקהל שפוקד את המקום הוא ברובו בעלי כלבים שיוצאים לטייל עם חבריהם על 4 וחבורות ריצה יחסית גדולות ומקצועיות למראה (בעיקר בשל העובדה שכולם לבושים בבגדים קצרצרים כשהטמפרטורה בחוץ מתחת ל-15 מעלות).
מחזה מעניין היה חנות הדגל של אפל שנמצאת על השדרה חמישית בסמוך לסנטרל פרק. מצידה האחד שקט - מיצג אבל לזכרו של סטיב ג'ובס שכולל מאות תפוחים נגוסים, עטיפות של אייפונים ואייפודים, זרי פרחים והספדים. מצידה השני המולה - תור ללא סוף של אלפי אנשים שמחכים לרכוש את האייפון החדש שיצא לפני כמה ימים. בחיאת חבר'ה! לא חבל על הזמן? מה כבר יקרה אם תזכו לדבר עם סירי בעוד חודש? (חבל שאני לא יודעת להגיד את זה לעצמי כשאני מחכה בתור לקנות שימלה חדשה :-)
מה אכלתי?
סטארבקס. אם כבר בוקר אמריקאי אז עד הסוף. הטעם? בדיוק כמו שציפיתי - בינוני.
מה הבנתי?
סנטרל פארק הוא בהחלט בחירה טובה כשמחפשים מקום לצעוד בלב ליבה של מנהטן. הוא מציע מדשאות אינסופיות, נוף על גורדי השחקים ושבילים סלולים ורחבים, אבל הוא ממצה את עצמו די מהר כמחפשים גם חוויות מעבר לספורט.
דרום - Broadway street
פינת הטריוויה
רחוב ברודווי הוא רחוב הארוך ביותר במנהטן ומסתבר שגם אחד הארוכים בעולם, אז אם ישאלו אתכם על זה בשעשועון טלוויזיוני, תזכרו אותי :-)
מה ברחוב?
אנחנו הלכנו עליו מ-Madison square ועד לגראונד זירו. מדובר ברחוב הומה אדם ומלא בחנויות מגניבות, ולכן גם השופינג הצטרף לחגיגה (הוא היה חייב להגיע מתישהו, לא?).
בנוסף, הקטע שלאורכו הלכנו מוצף באינספור דוכני אוכל רחוב שהעלו ריחות מבחילים של בשר ממקור לא ידוע (לדעתי מדובר בתופעה שגדלה הכי הרבה מאז הביקור האחרון שלי בניו יורק לפני 3 שנים).
מי ברחוב?
במהלך ההליכה, פגשנו בגרסא האמריקאית של המחאה על יוקר המחיה - מצעד של אנשים שהניפו שלטים עם שלל סיסמאות על הפחתת התקצוב של מלחמות והפחתת הכוח של בעלי ההון. אגב, למקרה שתהיתם, גם פה ישראל איכשהו יצאה אשמה.
מערב - Hudson River Greenway
מדובר במסלול ההליכה המהנה ביותר שלאורכו צעדנו ואני אפילו לא יודעת להסביר למה, אבל כנראה שזה תמהיל של שביל אינסופי לאורך הנהר עם נוף מקסים, מזג אויר מושלם, והמון רצים ורוכבי אופניים שפוקדים את המקום.
בדרך אל -
כשהתרחקנו ממדיסון סקוור לאורך רחוב 25 מצאנו שם שוק פשפשים ענקי ומגניב שפתוח בכל שבת וראשון ונמצא בחניון דו קומתי. תכשיטים, תמונות, פסלים, כלי אוכל, בגדים, בובות ומה לא. מדובר באחד מהמקומות האלה שבהם העיניים מתפזרות כי יש הכל מכל וכל. אני בטוחה שאם משקיעים קצת בחיטוט, אפשר למצוא שם דברים ממש מגניבים.
בדרך מ -
למי שקרא את הסטטוס שלי בפייסבוק - אתם יכולים לחסוך מעצמכם את הפסקה הבאה.
בדרך חזרה למלון עברנו ליד גינה ציבורית בשם Chelsey park שהיתה מקושטת בורוד. התקרבנו בשביל לבדוק מה קורה שם ומיד כל האנשים שנכחו בגינה קפצו עלינו בקריאות שמחה ומחיאות כפיים. בגלל הכוונות כל כך טובות שהם שידרו לא יכולנו שלא לזרום איתם. כשדעכה ההתרגשות שאלתי, מה פשר הדבר. מסתבר שבאותו היום התקיימה בניו-יורק צעידה של נשים לבושות בורוד להרחבת המודעות לסרטן השד וצ'לסי-פארק היה נקודת הסיום. אנחנו לבשנו ורוד באותו היום. הם חשבו שאנחנו הצועדות הראשונות שסיימו את המירוץ. אופס...
ולארוחת הבוקר -
פיצה! עברנו ליד סניף של דומינוס ולא יכולנו לעמוד בפיתוי הפיצה הטריה. בפנים גילינו משהו שהוא כנראה חוק מחייב בארה"ב - ליד כל מנה רשום הערך הקלורי שלה. אז כן, לראות מספר בעל 4 ספרות ליד פיצה בינונית יכול להיות די מרתיע (במיוחד שגם אחרי שמחלקים אותו ב-2 הוא נשאר 4-ספרתי), אבל היתרון הוא שזה גורם לך לאכול בלי להגזים. לסיכום - שאפו.
מזרח - East River Promenade
הטיילת המזרחית של מנהטן היא כמו הטיילת המערבית בשחור לבן - יש בה פארק עם דשא ושבילים, יש נוף לנהר, יש אנשים חייכנים לאורך הדרך. לכאורה יש הכל, אבל משהו שם לא מנגן כמו שצריך. יש סיכוי שלא הייתי טורחת אפילו לספר על המסלול הזה, אם לא ארוחת הבוקר שהתלוותה אליו.
אז למה סיפרתי על המסלול הזה?
בדרך חזרה, בפינת הרחובות 20 וברודווי הרגשנו ריח נהדר של אוכל באויר. כזה ריח שגם אחרי ארוחה יכול לגרום לי להיכנס לדלת שממנה הוא מופץ. אז נכנסנו. מאחורי הדלת גילינו מפעל קטן לייצור גבינות שבו כל תהליך ההכנה של הגבינה מתבצע חדר זכוכית גדול במרכז ומסביבו כיסאות ישיבה שעליהם ניתן לשבת ולצפות בתהליך ההכנה בזמן שאוכלים ארוחת בוקר ממבחר הגבינות הביתיות שלהם. אכלנו טוסט וסלט עם גבינה כחולה - שהיו אפילו די יקרים (10-12 דולר למנה די קטנה) אבל לגמרי מצדיקים את התמורה הטעימה והטריה. אז כשאתם באזור, בקרו ב-Beecher's. הנאה מובטחת.
ומה עם אוכל?
מנהטן מלאה במסעדות וזה ידוע. במסגרת הקונספט הלא מתוכנן של הטיול, לא עשיתי עבודה מוקדמת של חיפוש נקודות עניין קולינריות, אלא בחרתי באופציה של להתרשם ולהתנסות.
מקומות מומלצים מאוד (כולם ברובע Flatiron שבו השתכנו):
DUO
מסעדה-לאונג' מפונפנת בשד' מדיסון. חלל המסעדה מעוצב בקפידה ומשרה אוירה דרמטית ואפלה. הגימיק המגניב הוא תפריטים מוארים. כשהמלצרית מגישה את התפריט הוא נראה כמו כל תפריט אחר במסעדה רצינית - כריכת עור קשה וכבדה, אבל כשפותחים אותו, מסתבר שמדובר בשני מסכים מוארים שעליהם מוקרן התפריט.
אבל בשביל מסעדה טובה, עיצוב מרשים, תפריט יין עשיר וגימיקים מגניבים אינם מספיקים. אז כן, גם האוכל פשוט נהדר. התלהבתי במיוחד מפיצה עם פטריות כמהין - מנה פשוטה עם טוויסט מרענן. מנות מעניינות נוספות שהוגשו אל שולחננו - טורטליני ממולאים בבשר אוסובוקו רך ונימוח ברוטב יין אדום ופטריות קטנטנות ולקינוח - מגדל שוקולד מריר ממולא בחמאת בוטנים ביתית מלווה בגלידת בוטנים - ללקק את האצבעות.
SUSHI SAMBA Park Ave.
החלטתי שבגלל שהייתי בסניף הישראלי ובסניף במיאמי, אני צריכה לפקוד גם את הסניף הניו יורקי. החלטה נכונה - אוירה צבעונית ושמחה, צוות אדיב וחייכן, קינוח מפתיע (סורבה תפוח ירוק ווסאבי!!!) וכמובן סושי מ-ע-ו-ל-ה.
Eataly
אם הייתי צריכה לדמיין את מתחם האוכל המושלם, הוא היה כולל שוק ענק עם ירקות ופירות צבעוניים וטריים, גבינות משובחות, מדפים עמוסים בבשר מובחר, עמדת דגים טריים ופירות ים, מחלקת פסטות טריות ורטבים, מאפיה שמפיצה ריחות של לחמים טריים, קונדיטוריה עם קינוחים יפיפיים וטריים, מסעדת פיצות ופסטות, מסעדת דגים, פרומז'רי ושרקוטרי שבהם אפשר להנות מארוחת גבינות ונקניקים המוצעים למכירה, עמדת אלכוהול עם יין ובירות, אזור של ספרי ואביזרי בישול ובית קפה לסיום. מסתבר שמישהו כבר חשב על זה קודם....
 |
| מוטו חדש לחיים |
מגדל שוקולד מריר. אני רוצה.
השבמחקזה ללא ספק אחד הקינוחים המדהימים שטעמתי בחיי
השבמחק